עצי הצפצפה, מגדל המים, הדשא, ביה"ס הישן, האולם החדש, הפרדס, הסלעים…
בעמוד הזה אפשר קצת לטעום ממראות הילדות של שנינו (שמואל ועמי), ילדות שהתרחשה בכפר קטן ומופלא, אי שם ליד הכנרת. מלכה, מהכתה מעל, אומרת שכל מי שנולד וגדל בכפר בשנים ההם במאה הקודמת, אין לו מושג כמה הוא בר מזל.
נשמח אם תגידו משהו כאן (מדור התגובות למטה) ואם יש לכם תמונות הנוגעות בשמואל מהימים ההם – בהם נולדנו וגדלנו, ואיכשהו גם התבגרנו_ נשמח עוד יותר. העלאה כאן____
מטיילים אתך, זוכרים אותך 
שלום לכולם . הרגע (שלוש השקם בבוקר) נכנסתי לאתר . ביקרתי בכפר חיטים פעמים רבות בילדות ועל סף הנעורים . זוכר את פעמון ההשקמה הקולקטיבי. איך נעור הכפר לעמל יומו .את היציאה לעבודה במטע של דוד יצחק . את שיגרת החיים שהתנהלו כמו בתחתית של אקווריום . בלי פלישה של ניצוצות העיר . כפר חיטים האמיתי בימי תהלתו הגדולה . שהאנשים והילדים חיו בהתלכדות תמימה של יצירת יש מאיין . הכפר לפני שהיה אנוס לגרור את הנטל האמיתי של שנותיו . ….מספיק להיום . אני יובל בן-בשט הבן דוד של שמואל מק.חצור . הקדים ואבקש הנחה בגין הדיסלקציה שזה שווה טעויות כתיב בשפע . תודה עמי שאמרתה לי .
אהבתיLiked by 1 person
היציאה לעבודה במטע של הדוד יצחק..תודה יובל, כמה יפה כתבת
אהבתיאהבתי